בשבח ה-ABA

המאמר התפרסם בפורטל הורים בקשר
http://www.horimbekesher.co.il/Article/?ID=568

הטיפול בילדים על הספקטרום האוטיסטי באמצעות הגישה ההתנהגותית ABA הוא אינטנסיבי ויקר, אך בארץ הרשויות אינן מסייעות במימון. אבא לתאומות עם אוטיזם וחלוצת הגישה בארץ הרצו בנושא. עם התוצאות הנהדרות בשטח קשה להתווכח. בשבח ה – ABA, כתבה ראשונה בסדרה

אילנה גולדשטיין 31.10.10

הגישה ABA (Applied Behavioral Analysis) מוכרת לרוב ההורים המגדלים ילדים על ספקטרום האוטיזם. רבים מהם התוודעו לה באמצעות הספר "השמיעי קולך" מאת קת'רין מוריס (הוצאת פועלים, 1993), שנחשב לפורץ דרך והפך את ה-ABA לגישה טיפולית ידועה, המוצעת דרך השירות הציבורי בארצות שונות, אם כי לא בישראל.

הטיפול בגישה זו הוא אינטנסיבי מאוד ועלותו גבוהה, אם כי יש לציין כי בשנים האחרונות הוקמו על ידי עמותת אלו"ט גנים הפועלים בגישה זו ומהווים אלטרנטיבה לטיפול הפרטי.

הטיפול הביתי בגישת ABA מצריך מעורבות גבוהה מצד ההורים בתוכנית הטיפול ויישום שלה גם מעבר לשעות הפורמליות. בשלבים הראשונים מומלץ להשקיע 30-40 שעות טיפול בשבוע, וכדאי להתחיל כבר בגיל צעיר – מיד עם קבלת האבחון – כדי שתתאפשר השפעה גדולה ותהיה התקדמות ניכרת.

נקודת המוצא בגישה התנהגותית זו היא כי האדם הוא אוסף של התנהגויות שנלמדו דרך הקשר שלו עם הסביבה. השיטה פועלת מצד אחד לפיתוח מיומנויות והכללתן, ומצד שני להפחתת התנהגויות שאינן נאותות או להעלמתן.

בכנס הבינלאומי לאוטיזם שנערך בירוושלים ביולי האחרון, נשא הרצאה עופר זאבי מנהל מרכז שי מראש העין, אב לארבעה ילדים, מתוכם תאומות בנות 11 הלוקות באוטיזם ומטופלות באמצעות הגישה בשבע השנים האחרונות. בהרצאתו ביקש זאבי להתייחס לקשיים הכרוכים בהתמודדות מול הרשויות, בייחוד עבור הורים המטפלים בילדיהם בשיטה האמורה. כמו כן הרצתה סיגל תדהר-פז, שהוכשרה אצל מייסד הגישה איבר לובאס בארה"ב והקימה בארץ את מרכז לובאס בשנת 2001.

בכתבה זו הבאנו את עיקר דבריהם, הן עבור אלו שכבר מכירים את גישת ה- ABA והן עבור אלו שיהיו מעוניינים להכירה ולהתנסות בה.

עובדים נכון – מתקדמים
זאבי פתח את הרצאתו בשם "מצב המערך הטיפולי בילדים בעלי לקות התפתחותית נרחבת – PDD" בכך שבטיפול בילדים עם לקויות הנחת היסוד צריכה להיות: "כגודל הבעיה כך גודל ההשקעה". הכוונה היא שילדים עם לקויות רחבות מאוד חייבים לקבל מערך טיפולי נרחב שידחוף אותם קדימה, אולם לטענתו הנחה זו מקובלת וברורה לחלוטין במדינות מתקדמות בעולם, אך לא במדינתנו הקטנטונת.

זאבי מצר על כך שעל אף המחקרים הרבים בתחום (ביניהם מחקרו המפורסם של ד"ר איבר לובאס), המראים כי ככל שילד יקבל טיפולים נכונים וטובים בשלב מוקדם יותר כך גדלים סיכוייו להתקדם, המצב בפועל רחוק מלהיות כזה.

התמונה שהוא מתאר עגומה למדי: "קיים פער ניכר בין הרצוי למצוי – שעות הטיפול המתוקצבות בחינוך ובבריאות מצומצמות מאוד", הוא אומר. "ילד בחינוך המיוחד מקבל שעתיים עד שלוש שעות שבועיות פרטניות של בעלי מקצוע – זה הכל". עוד הוא מציין כי במערכת הבריאות מתחולל מאבק ממושך שהגיע לארבעה בג"צים. הסיבה: כיום ילד יכול לקבל החזר עבור לא יותר משלוש שעות טיפוליות (קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק וכד') בשבוע – מעט מאוד לאור העובדה שנחוץ לו תרגול מיומנויות לאורך כל השבוע. "מעבר לכך, המדינה לא תומכת בשילוב, אין תמיכה תשתיתית משמעותית לא להורים ולא למורים ולגננות, וגם אין הכרה בגישות טיפוליות אחרות. המדינה לא מכירה למשל בגישת ABA ולא מחזירה כסף על הטיפולים היקרים בשיטה", הוא מציין.

נכון להיום, רק שני בתי ספר בארץ מציעים טיפולים בגישת ה- ABA – בית הספר "תשמע" בירושלים ובית הספר לחינוך מיוחד "אבן חן" בראש העין, שבו לומדות בנותיו של זאבי. המודל בבית הספר הוא מטפלת צמודה לכל ילד, ולזאבי אין ספק שזה בדיוק מה שהילדים האלה צריכים. "בית הספר נפתח בזכות יוזמה של ההורים וזוכה להצלחה רבה, שכן רשימות ההמתנה הן ארוכות". רק חבל, הוא אומר, שהיוזמה אינה מתפשטת ומאפשרת הקמת בתי ספר נוספים בארץ.

אבן חן הוא בית ספר לחינוך מיוחד לילדים המאובחנים על ספקטרום האוטיזם בגילאי 6-21. הוא מכיל שבע כיתות – בכל כיתה שבעה-שמונה ילדים וצוות של מטפלים. והתוצאות, לדברי זאבי, מדברות בעד עצמן. "כשילד מקבל עבודה נכונה ורבת שעות יש התקדמות, אין חוכמות", הוא אומר.

אבני דרך בגישה
סיגל תדהר-פז סיפרה בהרצאתה בנושא ABA בישראל, כי שורשי השיטה הטיפולית נעוצים בביהביוריזם- הגישה ההתנהגותית בפסיכולוגיה. גישה זו תורגמה לכלי יישומי בשנות ה-60, ועל אף שהיא אינה מכוונת אך ורק לטיפול באוטיזם היא נמצאה יעילה מאוד במקרים אלה.

בשנת 1973 פרסם איבר לובאס את מחקרו הראשון והעיקרי על הגישה. הוא לקח ילדים שהיו מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים וטיפל בהם להגברת התנהגויות נאותות והפחתת התנהגויות לא נאותות. מסקנת המחקר המהפכנית שלו הייתה שילדים עם אוטיזם יכולים ללמוד ולהתקדם.

בשנת 1987 פרסם לובאס מחקר מהפכני נוסף, שבו הראה כי 47 אחוז מהילדים שטופלו בגישה לאורך זמן "הפסיקו" להיות אוטיסטים והראו התנהגות נורמטיבית לחלוטין. מחקרים חוזרים הראו ממצאים דומים ויצרו מהפכה בקרב קהילת אנשי המקצוע.

לארץ הגישה הגיעה רק בסוף שנות ה-90 – אז החלו אנשי מקצוע ישראליים להציע טיפולי ABA, ובשנת 2001 הוקם מרכז לובאס בישראל על ידי סיגל תדהר-פז, שהוכשרה אצל לובאס עצמו בארה"ב. החל משנת 2002 ישנם בארץ אנשי מקצוע המוסמכים לגישה, ביניהם ד"ר עמוס רולידר וד"ר איתן אלדר (יו"ר העמותה הישראלית לניתוח התנהגות) ולאחרונה הוקם גם מרכז ללימודי הגישה ההתנהגותית בשם "בית ליאור" בהנהלת מנתחת ההתנהגות המנוסה גילי יהב.

בשנת 2003 הוקמה העמותה לניתוח התנהגות, שמטרתה להפוך את התחום למקצועי יותר בארץ. עמותה נוספת ששמה לה למטרה לקדם את ההסמכה בניתוח התנהגות היא עמותת הילה.

כיום, מרכז לובאס בישראל מנחה תוכניות התערבות ומקיים הרצאות והכשרות של מטפלים, רכזי צוות ומנחים. הוא מקושר עם מרכזים אחרים בעולם ומשתתף במחקר על התקדמות הילדים לאורך השנים, בדומה למחקרו של לובאס – מייסד הגישה. המחקר הנוכחי מראה תוצאות מצוינות (עלייה משמעותית במדדים השונים: רמת האינטליגנציה, רמת הביצועים ועוד).

תדהר-פז הדגישה כי המרכז עובד כיום רק עם משפחות שמעבירות את תוכנית ABA האינטנסיבית מאוד בבתיהם. רוב הטיפולים מתחילים מיד לאחר האבחון, בגיל שנתיים-שלוש, ומועברים על ידי צוות מטפלים. לדבריה, הרציונל מאחורי האינטנסיביות הוא כיילד נורמטיבי לומד בכל שעות הערות שלו. זו הסביבה ששואפים ליצור עבור ילד עם אוטיזם, שאינו יכול ללמוד לבד ובאופן ספונטני כמו חבריו. "בטיפול יוצרים עבורו סביבת למידה מיוחדת, שבה יוכל ללמוד ולהתקדם כמו חבריו", היא מסבירה.

ונסיים בסיפור הצלחה
תדהר-פז יודעת לספר על עשרות הורים שילדיהם מטופלים בגישה ושכיום, לאחר שנים של טיפול, אינם עונים עוד לקריטריונים של אוטיזם. בהרצאתה בכנס היא סיפרה על ילדה המטופלת בגישה מאז שאובחנה בהיותה בת שלוש. כיום, בכיתה ו', היא "מלכת הכיתה" – חברותית ומחוזרת על ידי חבריה.

היכרות עם גישת ה-ABA ושיחות עם הורים שהתנסו בה עם ילדיהם לא מותירות מקום לספק: מדובר בגישה ראויה ומוכחת שיש לה תוצאות נהדרות. עם זאת, חשוב לציין כי הגישה ספגה ביקורות מאנשי מקצוע בגלל ההבטחות ל"ריפוי" אוטיזם, שאינן תמיד נכונות ועלולות ליצור ציפייה ומפח נפש אצל הורים. אבל בשורה התחתונה – כשמעוניינים בקבלת עזרה יש בהחלט מקום להביא בחשבון גם את הגישה הזו.

אילנה גולדשטיין היא פסיכותרפיסטית רוחנית ואמא מיוחדת

Facebook Comments

סגירת תפריט